אם אתם חווים חרדה שמונעת מכם לנהוג – אתם לא לבד.
התקף חרדה בזמן נהיגה הוא תופעה שכיחה שיכולה לשתק לחלוטין ולהוביל לנטישה של ההגה לתקופה ארוכה –
חודשים ולעיתים אף שנים.
אבל זו לא גזירת גורל.
האם אפשר לחזור לנהוג גם כשעדיין יש פחד? כן.
השאלות החשובות הן: איך אפשר לחזור לנהוג? איך שומרים על ביטחון ומסוגלות גם כשהפחד עדיין קיים?
בקליניקה שלי אני רואה שוב ושוב מטופלים שמגיעים עם תחושת כישלון, רק בגלל חוויה אחת קשה –
ומגלים בעצמם כוחות שלא ידעו שקיימים.
לכן החלטתי במאמר זה אסביר מה קורה בגוף וברגש בזמן התקף חרדה, למה זה משפיע על תחושת היכולת לנהוג,
ואיך ניתן להתחיל תהליך הדרגתי ומחזק לחזרה לנהיגה – עם כלים טיפוליים פשוטים ויעילים.
אבל לפני שנצלול לפתרונות חשוב להבין מה בעצם קורה בזמן חרדת נהיגה.
רגע של חרדה על הכביש מרגיש לעיתים כמו התקף פאניקה:
דופק מואץ, קוצר נשימה, סחרחורת, תחושת חנק, מחשבות קטסטרופליות.
באותו הרגע משתלט עלינו רפלקס הישרדותי – המוח לוחץ על בלם חירום רגשי כדי להגן עלינו.
הגוף רוצה "לברוח מהסכנה" – גם אם היא לא באמת קיימת.
בחלק מהמקרים יש סיפור עבר:
תאונה, רגע של איבוד שליטה, או חוויה שבה חשפתם חולשה וקיבלתם תגובה כואבת מהסביבה.
בחלק אחר, מדובר בחרדה ספציפית מאוד – הנהיגה עצמה.
כך או כך, כל פעם שמנסים לנהוג מחדש – הגוף והראש שולחים אזעקה.
השפעה של חדרת נהיגה על הדימוי העצמי
ההתקף הראשוני אולי היה חד פעמי, אבל החרדה שנוצרה בעקבותיו יוצרת תגובת שרשרת.
לא מדובר רק בפחד – אלא גם במחשבות אוטומטיות שמתחילות לעצב זהות חדשה:
"אני לא מסוגלת."
"משהו בי לא תקין"
"אני מסוכנת לעצמי ולאחרים"
בקליניקה שלי אני פוגשת לא מעט אנשים שמסתובבים עם אמונות כמו:
אני חלש/ה
זה גדול עליי
אני אתפרק בדרך
מה יחשבו עליי אם לא אצליח?
המחשבות האלה מכווצות, מעמיקות את החרדה, ומשאירות את האדם בלופ של הימנעות.
אבל החדשות הטובות הן שאפשר לעצור את הלופ הזה.
אז איך מתחילים לחזור לנהוג?
החזרה לנהיגה היא תהליך עדין. היא לא מבוססת על "לקחת את עצמך בידיים",
אלא על הקשבה, חקירה, וחשיפה הדרגתית.
בקליניקה אני משלבת שלושה מישורים טיפוליים עיקריים:
1. עבודה קוגניטיבית התנהגותית (CBT)
- זיהוי המחשבות האוטומטיות שמעוררות את החרדה
(לדוגמה: "אני אתעלף", "אאבד שליטה", "יקרה אסון") - בדיקת העובדות בשטח מול המחשבות
(כמה פעמים זה קרה? כמה הסיכון אמיתי?) - תיקון דפוסי חשיבה למחשבות ריאליות ומרגיעות
2. עיבוד רגשי של הטראומה
- יצירת מרחב בטוח לעיבוד הזיכרונות שמעוררים חרדה
- עבודה עדינה על האירועים מהעבר
(כדי להעביר את הטראומה מזיכרון "חי" – לזיכרון "מעובד") - שימוש בכלים כמו Brainspotting, דמיון מודרך ותרגולי וויסות
3. חשיפה הדרגתית מותאמת אישית
- החל מישיבה ברכב מבלי להניע, ועד נהיגה בסביבה מוכרת
- בשילוב ליווי רגשי, תרגול נשימה, ושיח פנימי בונה
- כל שלב הוא חיזוק של תחושת השליטה והמסוגלות
5 צעדים פשוטים להתחיל לחזור לנהוג בכוחות עצמכם
חרדת הנהיגה היא לא אויב – אלא מערכת הגנה רגשית שמאותתת "תיזהר".
התפקיד שלנו כבוגרים הוא לעצור, לבדוק את הסביבה, ולבחור איך להגיב.
הנה חמישה צעדים יומיומיים שיכולים לעזור כבר עכשיו:
1. כתבו את המחשבות האוטומטיות
בכל פעם שעולה פחד סביב נהיגה, עצרו לרגע וכתבו מה קורה בראש.
גם אם זה נראה "לא רציונלי" – זה לגמרי חלק מהתהליך.
2. בדקו את העובדות
כשתחזרו לרוגע – קראו את המחשבות ובדקו אותן בעיניים אובייקטיביות:
כמה זה נכון באמת? מה הסיכוי? עד כמה המחשבה מדויקת מ-0 עד 100?
3. דברו לעצמכם באמפתיה
נסחו תגובה פנימית מחבקת לכל מחשבה קשה –
כאילו אתם מדברים עם ילד אהוב שזקוק להרגעה.
רשמו את התשובות והשתמשו בהן לפני או בזמן נהיגה.
4. תרגלו נשימה מווסתת
נשימת 3–6: שאפו דרך האף לאט (כמו להריח פרח) בספירה של 3 ,
בספירה של 6 נשפו באיטיות דרך הפה (כמו מנפחים בועת סבון).
הנשימה משפיעה ישירות על מערכת העצבים ומורידה עוררות.
5. הקיפו את עצמכם בתמיכה
תהליך רגשי עמוק דורש אנשים שתומכים בכם, מבינים את הדרך, ולא שופטים.
אפשר לשתף קרובים, או לקבל ליווי מקצועי – אתם לא לבד.
לסיכום
חרדת נהיגה היא לא כישלון – היא תגובה אנושית טבעית למצב שאיים עלינו.
אבל עם ליווי מקצועי נכון, כלים טיפוליים והתכווננות עדינה – אפשר להשתחרר מהלופ,
לבנות מחדש תחושת ביטחון, ולחזור לנהוג מתוך שקט ושליטה.
ואם אתם מרגישים שאתם מוכנים לצאת מהלוף הזה – אני כאן בשבילכם.
זה אפשרי. ראיתי את זה קורה שוב ושוב.
