העולם הפך לכפר גלובלי. האינטרנט מעביר לנו מידע online במהירות גבוהה מאוד.
דיכאון היא המחלה הנפשית הנפוצה ביותר בישראל ובעולם. מחלת הדיכאון פוגעת בתפקוד היומיומי של החולים ומהווה עול כלכלי על החולה ועל בני משפחתו.
בארצות הברית שיעורי הדיכאון גבוהים כיום פי עשרה משהיו בשנות ה-60, והגיל הממוצע לתחילת הדיכאון הוא ארבע עשרה וחצי לעומת עשרים ותשע ב-1960.
מחקר שנערך באוניברסיטאות אמריקאיות מלמד אותנו שכמעט 45 אחוז מהסטודנטים "מתקשים לתפקד בגלל דיכאון". מדינות נוספות הולכות בעקבותיה
של ארצות הברית. ב 1957 אמרו 52 אחוז מהבריטים שהם מאושרים מאוד, לעומת 36 אחוז ב-2005 – אף כי במחצית המאה האחרונה הבריטים השלישו
את העושר. הצמיחה המהירה של הכלכלה בסין מלווה בעלייה מהירה בשיעורי המבוגרים והילדים החווים חרדה ודיכאון. לדברי משרד הבריאות של סין,
"מצב בריאות הנפש בקרב הילדים והנוער בארצנו הוא אכן מדאיג".
עם העלייה ברמת השפע החומרי עלתה גם רמת הדיכאון. הדור שלנו – ברוב ארצות המערב וכן במספר הולך וגדל של ארצות המזרח – אומנם עשיר יותר
מהדורות שקדמו לו, אך עושר אינו עושה אותנו מאושרים יותר.
"כל עוד אנשים האמינו שיוכלו לחיות חיים מספקים אם רק יובטחו להם צורכיהם הבסיסיים, שוב אין תירוץ מוכן לחוסר שביעות רצון". (בן-שחר, 2008)
סקר שנערך בארץ ב-2007 על ידי שרותי הבריאות הכללית הראה כי 29 אחוז מהנשים הן בעלות פוטנציאל לחלות בדיכאון, לעומת 19 אחוז מהגברים.
אצל צעירים בשנות ה־20 לחייהם הפוטנציאל לחלות בדיכאון עומד על 44 אחוז, לעומת 9 אחוז אצל בני 50 ומעלה.
על פי הסקר, כ-30 אחוז מקרב בעלי ההשכלה הבינונית והנמוכה הם בעלי פוטנציאל לחלות בדיכאון, לעומת 18 אחוז מבעלי ההשכלה הגבוהה.
ממצא נוסף: כ־44 אחוז מהרווקים הם בעלי פוטנציאל לחלות בדיכאון, לעומת כ־14 אחוז מהנשואים. רק כ־7 אחוז מהישראלים מגדירים את עצמם
כסובלים מדיכאון היום, מהם כ־3.5 אחוז טענו שסבלו מדיכאון גם בעבר. לעומתם 76.6 אחוז טענו שלא סבלו או אינם סובלים מדיכאון כלל.
הכסף, העושר, הנגישות וזמינות של ידע הביאו לנו אומללות ודיכאון במקום אושר.
כתוצאה מדינאמיקה זאת המוח מפסיק להתרגש. ישנו תהליך נסיגה של המערכת הרגשית (מערכת הלימבית). תהליך זה הינו מסוכן בגלל העובדה
שהמוח מפסיק לייצר אנרגיה בעקבות כך שהוא משועמם. השעמום נובע מכך שהמוח הרגשי, שהיה מופעל אנרגטית על ידי גירויים מבחוץ מפסיק
להיות מופעל. המוח גילה ששום דבר לא מרגש אותו ושהוא יודע כמעט הכול.
מעגלים חשמליים במוח מפסיקים להסגר ומתחילה נסיגה של המערכת הכימית במוח.
מה שאומר שבני האדם התחילו לצרוך יותר ויותר תרופות פסיכיאטריות על מנת להפעיל את המערכת שלהם.
"התוכנה האנושית" כבר לא עובדת כמו שצריך ויש לתקנה.
ישנם המון סמינרים, קבוצות, ספרי הדרכה לעזרה עצמית בהם ניתן למצוא הרבה כיף וכריזמה.
הם מבטיחים "חמישה צעדים קלים לאושר", "שלושה יסודות להצלחה", "ארבעה דרכים למצוא אהבה מושלמת" ועוד. אך אלה בדרך כלל הבטחות ריקות
ובמשך השנים הציבור פיתח ציניות כלפי ספרות העזרה העצמית.
טיפול בדיכאון באמצעות שילוב בין CBT (התנהגותי קוגנטיבי) עם הניאו-הומנולוגיה
כאן נכנסת חשיבותה של השיטה "ניאו הומנולוגיה".
שילוב בין הכלים מעולם CBT (טיפול התנהגותי קוגנטיבי) לבין ניאו-הומנולגויה והתגלה כמנצח ונפלא והעוזר במרבית ההתמודדויות עם חרדות שונות,
ודיכאון, אתגרים נוספים שונים בנוסף העלת ביטחון/ דימוי עצמי בצורה יעילה ביותר.
חשוב לציין שבנוסף לטיפול ניאו CBT , במקרים של דיכאון עמוק, יש להתייעץ עם רופא המשפחה או פסיכיאטר לקבלת תרופות נגד דיכאון.
חלק מהתרופות יוצרות תופעות לוואי של הפרעות בתפקוד המיני, ירידה בליבידו, השמנה ותשישות, כך ששימוש ממושך מדי לא רצוי. חובתכם
להמשיך את הטיפול הניאופסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי, כדי לבנות מערכת חדשה וחזקה שאינה זקוקה להתערבות חיצונית.
