גם אני שמעתי רבות בתקשורת על COVID-19, הידוע גם בשם וירוס קורונה.
צפיתי בחדשות יחד איתכם.
המסר החשוב ביותר שרציתי להעביר לכם בנוגע לנגיף הוא זה:
אל תתנו לפאניקה לזרוק אתכם מהמסלול.
כולנו עובדים קשה כדי לבנות חיים טובים יותר,
בריאים וחזקים יותר לעצמנו ולבני משפחתנו.
לרוב זה כולל פעילות ספורטיבית, אוכל בריא ונסיונות להישאר מקורקעים,
לחשוב חיובי, לשמור על איזון בדרך החשיבה וכו'…
חשוב לעשות את כל אלה גם בתקופה המוזרה בה אנו נמצאים היום.
חשוב לזכור שמערכת החיסון שלנו תלויה במיקוד האישי ברגע זה.
(על זה אני מעמיקה בהמשך)
אז בואו נחזק את עצמנו מבפנים,
את הסביבה שלנו, את המודעות ונדאג לשינוי חשיבה,
לחשיבה שמקדמת אותנו למקום הרצוי, חשיבה חיובית ריאלית.
חשיבה זו היא כלי רב עוצמה לשמירה על מערכת חיסון חזקה
וכמובן היא כוללת גם תשומת לב לבניית שגרת יום הכוללת זמן לעצמי,
זמן לעבודה על שינוי הרגלים/תפיסה,
פעילות כושר במסגרת ביתית, לבד או עם הילדים,
תזונה מאוזנת ושינה טובה.
כל אלה מושלמים לא רק בחיי היום יום,
אלא במיוחד בזמן זה של התרחקות חברתית ובידוד.
הקושי בסגירת המקומות הציבוריים מוסיף על הדאגה,
אך הוא גם מאפשר לנו להפסיק את המירוץ האובססיבי
אחר העבודה, הנסיעות, הכסף והשאיפות הלא מסופקות.
כון, המצב הנוכחי מכניס הרבה אנשים ללחץ, פחד וחרדה,
ולכן התמקדתי בפוסט זה בטכניקות שיעזרו לכם להרגיע את עצמכם.
תפיסת העולם של כולנו חייבת להשתנות,
כי תלות בגורמים אלה וחיים בתגובה למה שקורה בחוץ – לא עושה לאף אחד טוב.
את המציאות אנו לא יכולים לשנות,
אך את הדרך בה אנו מגיבים למה שקורה במציאות – דווקא כן.
יש כאן הזדמנות לחשוב מחדש על הדרך בה אנו מנהלים את חיינו,
לנוח ולהיזכר שאנו בני אדם ושיש לנו שליטה על מה שאנו עושים וחושבים.
לכן קוראים אהובים אני ממליצה בחום להישאר מרוכזים.
לקרוא את הפוסט הזה ולהכין את עצמכם נפשית,
מוחית ופיזית לחישוב מסלול מחדש לבניית הרגלי חשיבה חיובי וריאלי.
במה כדאי לנו להתרכז?
1. לייצר מודעות למה שקורה לנו בראש
2. לנהל את המחשבות שלנו. לבחור אותם בקפידה
3. לשמור על רמת אנרגיה
4. ליצור סביבה חיובית
מחשבות על מה שקורה היום:
האם אפשר לא להיות בלחץ וחרדה מול מה שקורה בימים אלה של אי וודאות עם הקורונה?
התשובה לגמרי קשורה לאיך אתם מגיבים למידע שאתם שומעים בתקשורת,
לאיזה מידע אתם חשופים, ומה אתם עושים עם זה.
במשך הרבה זמן אני מלמדת לשים לב למילים שאנו משתמשים בהם
בתקשורת שלנו עם עצמנו ועם אחרים.
כל מי שעבר אצלי תהליך כזה או אחר יודע שיש משמעות למילים,
כי מילים הן פקודות שמפעילות במוח שלנו "תוכנות" שונות.
חשוב להשתמש במילים בחוכמה.
המטרה שלי להביא למודעות שלכם את השנוא על מנת שתשימו לב גם כן ותפעלו מתוך מודעות.
כי המודעות מאפשרת בחירה.
וכאשר אנו בבחירה – אנו מצליחים להתמודד הרבה יותר טוב עם כל מצב.
בפוסט זה אני לא רוצה להיכנס לדיון האם הנחיות של משרד הבריאות הגיוניות או לא,
מוגזמות או חסרות פרופורציה.
המטרה שלי היא לעזור לכמה שיותר אנשים להקטין חרדה, להעלות את המודעות ולהתמודד טוב יותר עם המצב.
שמתי לב שבכל כלי תקשורת בתקופה מעניינת זו משתמשים במילים שחוזרות על עצמן כמו: אסון טבע, מחלה קטלנית, משבר כלכלי, פאניקה המונית, סכנת חיים, בהלת קורונה, מגה-מגפה, פחד, חרדה, לחץ, מלחמה, אויב בלתי נראה ועוד…
מה קורה לכם כאשר אתם שומעים את המילים האלה?
האם עולה לכם דופק?
האם מצב הרוח יורד?
האם אתם מרגישים כיווץ בגוף?
האם אתם חושבים פעמיים אם לצאת מהבית או לא?
האם אתם מתחילים לחשוב כאשר יוצאים מהבית על מחלות או סיכוי גבוהה להידבק?
האם הרגשתם חלשים או הצטננתם ועברה בראש מחשבה אולי נדבקתי בקורונה?
כידוע מצבי לחץ וחרדה משפיעים על הגוף ומשפיעים לשלילה על מערכת חיסונית.
אז מה קורה לנו, איך המוח והגוף שלנו מושפעים מזה?
מילים הן לא רק צליל. מילים הן כוח.
מילים שחוזרת על עצמה בצורות שונות מייצרות הרגלי חשיבה והתנהגות, ממחזרות דפוסים, הרגלים ורגשות שלנו וגורמות לנו להיות בטוחים שמה שאנחנו פוגשים במציאות זהו הגורל שלנו.
כמו שאומרים – נבואה שמגשימה את עצמה.
מילים אחרות מפעילות בגוף שלנו "תוכנות" מסויימות וכאשר אנו חוזרים על פעולה מסויימת שוב ושוב היא הופכת להיות ההתנהלות החדשה שלנו.
שינוי הרגלים יכול להתבצע תוך כדי בחירה והוא יכול להתבצע על ידי שינוי סביבה שלנו.
כמו למשל אם אתם רוצים לאכול בריא יותר, לשים עוגה על השיש במטבח מול עיניים – היה רעיון ממש לא טוב, אבל להניח קערה עם פירות – עשוי לעשות אפקט חיובי.
בדומה לכך, כאשר בכל מקום בתקשורת אנו שומעים שוב ושוב את אותם המילים, מוח שלנו מתחיל להגיב עליהם. בלא מודע הן משפיעות על הגוף הפיזי, על רגשות ועל המחשבות.
אנו מאבדים אנרגיה רבה במצב זה גם בשל אי וודאות וגם בשל התמודדות עם תגובות אוטומיות של המוח למילים שמפעילות בנו את ה"תוכנה" של מצב הישרדות.
במילים אחרות דבר זה גורם לבני האדם לשנות עמדות, רגשות ואמונות. כמו שאנו משתמשים בשפה חיובית ומנטרות שחוזרות על עצמן כדי לחזק דבר שאנו רוצים, עניין זה פועל באותה צורה גם על מנטרות שליליות שאנו שומעים ומשפיע עלינו ממש כמו היפנוזה (רק בניגוד להיפנוזה שנעשית במצב לא הכרתי, זה נעשה במצב הכרתי).
לכן חשוב לשים לב למידע לו אתם חשופים ולמה שאתם אומרים לעצמכם ולילדים שלהם בנוגע למצב בו אנו נמצאים.
כדאי להרבות בשימוש במילים ניטרליות או חיוביות, לעומת מילים עם פרשנות שלילית.
למשל:
במקום "אין ממה לפחד" – להגיד "אתה בטוח"
במקום "תזהר מלגעת הדברים" – להגיד "שים לב להיגיינה או כדאי לשטוף ידיים לעיתים קרובות"
במקום "אנחנו במצב מלחמה עם אויב בלתי נראה" – להגיד "אנו מתמודדים עם אתגר מפתיע"
וכך הלאה (אם אתם לא מצליחים למצוא תחליף למשפטים שאתם אומרים או שומעים – אני מזמינה אתכם לכתוב אותם בתגובה ויחד נמצא חלופה חיובית ריאלית).
למה כדאי למצוא חלופה?
כי המוח של רובינו לא שומע מילים. הוא רואה תמונות, אסוציאציות. והמילה "לא" לא קיימת המשמעות של זה היא כאשר אדם שלא פחד קודם שומע שאין מה לפחד –
המוח מקבל מסר שיש ממה לפחד, כי הוא לא רואה מילה לא. הוא תמונה של עצמו מפחד.
כאשר אומרים לו תזהר מלגעת בדברים – המוח רואה תמונה של נגיעה בדברים ואומר לעצמו לא לגעת.
עכשיו דמיינו לעצמכם לא לאכול עוגה שעומדת על משטח במטבח.
האם ראיתם את עצמכם לא אוכלים אותה? או שראיתם את העוגה?
אני ממשיכה,
כאשר אנחנו רגילים למשהו – אנחנו רגילים לפחד, רגילים להיזהר, רגילים לא להתקרב לאחרים וכולי. ההרגל מתחיל לנהל את החיים שלנו ולקבוע את הערכים שלנו, לחזק את האמונה שלנו שמה שחשבנו קודם הינו נכון.
הרגלים הופכים לגורלך. כי בכל מצב שיקרה לך, תחשוב, תגיד ותעשה את מה שאתה רגיל אליו.
כאשר אדם מאמין שעולם מסוכן, ומסוכן לגעת הדברים ויש ממה לפחד – מנגנון של המוח מתחיל לעבוד על הישרדות.
וכאשר המוח עוסק בהישרדות ובפחד – כל שאר הדברים נפגעים.
דרך חשיבה, בריאות, יצירתיות וכו' נפגעים.
"אם המחשבות שאני רגיל אליהם שליליות, מדכאות, מלחיצות, מבולבלות, לא מאוזנות – כך יהיה גם גורלי".
הכל תלוי בתגובה שלך למילים.
כמו שאני נוהגת להגיד – מחשבות יכולות לשחרר אותך לחופשי או לשעבד אותך יותר ממה שאתה יודע.
אחד הדברים שאני מלמדת הוא ש"מה ששמים פוקוס עליו גדל".
בדיוק כמו שבטח קרה לך כאשר רציתה לקנות מכונית מסוימת או קנית אחת,
פתאום התחלת להבחין בכך שכולם נוסעים על מכונית כמו שלך.
זה קורה כיוון שכאשר אנו מתמקדים בדבר אחד מוח שלנו מסנן את שאר הדברים.
ועכשיו אפשר לעבור לשלב הבא.
אם נקשיב לאופן שבו מוצגים הנתונים בתקשורת נוכל להבין את ההטיה הקוגניטיבית שנוצרת מעצם המיקוד בנתונים השליליים.
כאשר הפוקוס הוא על חלקי נתונים מבלי הזכר של תמונה מלאה – המוח מתמקד רק בנתונים אלה ומתחיל לסנן.
כמו למשל הזכר של מספר החולים מבלי להזכיר מספר מחלימים ומבלי להשוות לנתונים דומים של וירוסים אחרים שנמצאים לרווחה בתקופה זו.
כאשר שמים פוקוס על חולים חדשים ועל אחוז התפשטות של הוירוס מבלי לציין את כמות המחלימים ואת אחוז התפשטות של וירוסים אחרים.
כאשר מדברים על אחוזי תמותה מבלי להשוות לאחוזי תמותה מוירוסים אחרים הנפוצים.
אחוזי החלמה מול אחוזים ממחלות אחרות.
וכך הלאה.
וכמובן כאשר מתמקדים בסיבוכים האפשריים מבלי לציין את כמות האנשים שמתגברים עליהם בקלות…
ככה נוצרת הטעיה קוגניטיבית ומצב בו מסרים חלקיים נכנסים לראש שלנו ומתחילים לשלוט בחיינו.
זה מה שיוצר לחץ, חרדה ואף פאניקה.
חוץ מזה שלהיות בלחץ, חרדה ופאניקה זה לא כיף בכלל, התופעות הללו גם מחלישות את המערכת החיסונית ואז הגוף שלנו הופך להיות פגיע יותר .
אז אם אתם רוצים להתמקד בשמירה על גוף בריא, על שקט ושלווה נפשיים ולהפיק את המקסימום מעצמכם גם בתקופה הזאת מה כדאי לעשות?
השיטה הטובה ביותר והנחקרת ביותר בעולם לטיפול בחרדה היא טיפול מבוסס על הכרה, מודעות והתנהגות (טיפול התנהגותי קוגניטיבי).
הקו המנחה הוא כי אדם צריך לפעול ולחשוב בצורה ברורה ומתוכננת כדי לפתור את בעיותיו.
אתן לכן בפוסט זה מודל שנקרא הכו"ח של פסיכולוג קליני טובי פלד.
חשוב לזכור שטיפול בחרדה אינו דבר קשיח, לכן סדר השלבים מתערבב ומשתנה לפעמים ושלבים שונים מתרחשים במקביל במהלך הטיפול.
לצורך המחשה הבאתי אותם כאן לפני סדר:
- זיהוי הפחד – להכיר בכך שיש פחד ולזהות במדויק ממה אנו פוחדים. לרוב כאשר אדם שרוי בסיפור של עצמו זה מסביר למה הוא מתנהג בצורה מסוימת.
- הגדרת הפחד בצורה מעשית – זיהוי התנהגויות וסימפטומים הקשורים בפחד. (איזה מחשבות עוברות בראש, איזה רגשות, איזה התנהגות קוראת כתוצאה מכך)
- הערכת עוצמתו של הפחד בין 1 ל 10 , כאשר 1 זה עוצמה נמוכה ו 10 עוצמה גבוהה.
- הערכת התוצאות האפשריות של האיום – מה יקרה לי אם הרע מכל יתממש? מה יקרה לי אם לא אגיב לפחד כפי שאני מגיב היום?
- הערכות מדויקות – הערכת הסבירות שהאיום יתממש, הערכת משך הזמן בו תמשיך המצוקה וכו'. בעתם התבוננות על עובדות ובדיקת תוצאות אפשריות מול עובדות. לרוב עושים זאת שוב לפי סרגל בין 1 ל 10. כאשר 1 היא סבירות נמוכה ו10 סבירות גבוהה.
איך זה עוזר?
כאשר זיהינו את החרדה והבנו ממה אנו מפחדים שיקרה בתסריט הרע מכל עליו, המוח שלנו מגיב באופן אוטומטי, חקרנו מה הסבירות שהאיום יתממש – אנו בעצם מפזרים את הערפל בעזרת שאלות שמטרתן להפוך איום קונקרטי יותר וברור יותר על ידי הערכת עוצמתו של הפחד .
לרוב גם עוצמת הפחד פוחתת.
זה לא אומר שאין גרעין של אמת מתחת למחשבות שיש לנו בראש.
העובדה היא שנוח שלנו לרוב לעצים את העובדות , מגדיל אותם ומייצר קטסטרופה ואנו מאמינים לסיפורים שלו.
לכן , הדרך הטובה ביותר היא בדיקת עובדות, בחירת מקורות מהם אנו צורכים מידע וכמובן תשומת לב להיגיינה אישית (דבר שחשוב תמיד)
מקווה שעזרתי קצת לפזר ערפל בפוסט זה
ואם מצאתם אותו עוזר, אל תשמרו לעצמכם.
דברים טובים כיף לחלוק עם חברים.
