כמה פעמים יוצא לך לשים לב לזה שאין לך מנוחה, העצבנות, חוסר אונים והכעס העצמי לא עוזבים אותך וכאילו שמשהו כבה בך…?
כמה פעמים קורה לך שאין לך את היכולת לשים את האצבע על מה בדיוק גרם לכדור השלג להתעצם כל כך. יש מאין פחד, פחד ממה שיהיה איתך, ויחד איתו עולים לפעמים גם הרחמים העצמיים, שהולכים ומתעצמים, ואז עולות לראש מחשבות כמו אין לי / אני כלום / לכולם יש ולי אין / אני שום דבר וכו'.
תחושה של חוסר נעימות, עצבנות, קוצר מזג, מריבות עם אנשים סביבך, בכי ללא שליטה ורצון להיות לבד או פשוט לברוח… לפתע, שוטפת אותך מועקה של בדידות, עצבות וכעס, חוסר מנוחה ובלבול…
באותם רגעים זה מרגיש כאילו שהתקופה הזאת לא תגמר לנצח. לא תמיד ניתן לזכור מתי היא התחילה ולא ברור האם מתישהו היא גם תסתיים.
אם תחושות אלו או דומות להן באות לידי ביטוי בחייך בזמן האחרון, חשוב לי להגיד לך שיש תקופות לא פשוטות בחיים שבהן לא יודעים מה לעשות ובאמת מרגישים רע. אך אלה הן רק תקופות שבסופו של דבר עוברות.
יחד עם זאת, כדי להרגיש מועצמים אחרי תקופות אלה ולא חלשים, חשוב לדעת שיש 3 סוגי התמודדות עם קשיים מכל הסוגים.
אם נבחן את העניין קצת יותר לעומק נראה שלוש רמות התמודדות: אחת תיאורטית, השנייה כזאת שמבצעים בפועל והשלישית…מממ…. פשוט להתרסק בכל פעם כשמשהו קורה.
הרמה הראשונה נובעת מתוך ההבנה של התהליך, הרמה השנייה נובעת מביצוע חוזר ומניב תוצאות והרמה השלישית נובעת מתוך חוסר התנסות והבנה כלל.
ההבדל בין שלושת סוגי התמודדות גדול מאוד.
בכדי להסביר את זה בצורה ברורה בואו ניקח לדוגמה שלושה אנשים שאינם ספורטאים שנדרשים להשתתף בעוד חודשיים בתחרות הרמת משקולות. האחד יתחיל להתאמן ולהרים משקולות במשקל שילך ויגדל מדי יום, השני ילמד הרבה על הרמת משקולות ועל הדרך הקלה לעשות זאת מבחינה פיזיקלית, והשלישי מרוב לחץ ותחושה של חוסר אונים לא יעשה כלום לקראת התחרות.
ביום התחרות שני הראשונים יאמינו שהם יודעים טוב מאוד איך לעשות זאת. הבחור עם הניסיון, ידע מתוך התנסות אישית מהי הדרך הכי נכונה לעשות זאת, השני, לעומת זאת, ידע כל חישוב בצורה מדויקת ויכיר כל משוואה שיכולה לעזור לו לעשות זאת בדרך הטובה ביותר. והבחור השלישי… יגיע, ינסה, ודי מהר כשיתברר לו שהוא פשוט לא מצליח, הוא יתייאש ויצא עם הרגשת כשלון.
כפי שניתן לראות מהדוגמה הפשטנית הזאת, הסוג שלישי של ההתמודדות עם הקשיים אינו מניב פירות ורק גורם לתחושת חוסר יכולת וחוסר שליטה וכתוצאה מכך – לירידה בביטחון העצמי שעלול להשפיע על רוב הרובדים שבחיים.
לעומת זאת, שני סוגי ההתמודדות הראשוניים עם הקשיים, הינם טובים ויעילים בתחומים שונים ואכן, כשנצטרך לבצע משהו ולהרגיש טוב עם היכולת שלנו לאורך זמן, נצטרך להתבסס על היכולת היישומית ובנוסף אליה לחזק גם את ההבנות של איך התהליך כולו עובד.
אז קודם כל חשוב לזכור שיום רע הוא פשוט יום רע. אם נבחר שלא לעשות מזה עניין גדול יותר ממה שצריך – נרגיש טוב יותר. עיתות מצוקה בהכרח ישפיעו על התנאים שבהם אנחנו חיים ועובדים, ובכל זאת לא צריך לתת לזה להשפיע על מי שאנחנו.
חשוב לשים לב למכשולים ולמצוא את הפתרון המתאים לעכשיו, אבל לא להפך אותם לחלק גדול יותר מהחיים שלנו. כי כשאנחנו שמים פוקוס רק על הקשיים – הם גדלים.
כל יום מביא איתו שיעורים חדשים ואפשרויות חדשות. תמיד יש דרך לקחת את הצעד הבא קדימה בדרך שבחרנו. מה שחשוב הוא לעצור, להתבונן וללמוד מהמצב.
אירועים יכולים להיות נוראים ואין מנוס מהם לפעמים, אבל תמיד יש לנו בחירה איך להגיב כדי לא להמשיך לסבול יותר ממה שצריך בהמשך הדרך.
ולפעמים זה אומר… פשוט להרפות ולתת לזה לעבור. רק כשנתרחק קצת, נוכל לראות את הסיטואציה יותר בפרופורציה וממקום הזה יהיה קל יותר להחליט מה נכון לעשות.
